חשבון נפש
יש לי עכשיו זמן לכתוב. מספר שעות של דממה מוחלטת. בין שמים לארץ. בין קייב לתל אביב. בין לילה ויום, בין כסה לעשור. זהו הזמן היחיד שמצאתי לכתוב משהוא בימים תכופים אלה, בשולחן של 17 אינטש במטוס, על בלאנק של 'אל על' שנתנה לי הדיילת באדיבות. ודווקא בשעות שקטות אלו שאני חש באחד מפלאי המאה האחרונה, איך שאלפי טונות הופכים בין רגע למשקל נוצה, תוצאה של מתמטיקה פיזית של מדענים מומחים אם כי בלי אמונה בקב"ה ספק אם הייתי נכנס למכונה המעופפת הזאת. אינני פוחד מטיסות אבל בשעות הטיסה המודעות גבוה יותר ואני לגמרי מרגיש תלוי בהקב"ה, ולכן זה זמן טוב לעשות חשבון נפש מה גם שזה ייצא בזמן הכי מתאים בלוח שנה העברי – עשרת ימי תשובה.
היות וביום הכיפורים נמחלים העוונות שבין האדם למקום, החשבון נפש התמקד יותר בין האדם לחברו, על זה הקב"ה אינו מכפר. בחרתי אם כן, לשתף אתכם בחשבון הנפש של היחס שלנו עם לקוחות.
- אם התחייבתי ללקוח על מועד מסוים, גם אם זה ידרוש ממני לא לישון לילה שלם כדי להספיק, גם אם לא סיכמנו בסוף את המחיר שרציתי, אני יעשה הכול אבל הכול לסיים את העבודה ביום ובשעה שקבענו כי מילה זו מילה.
- הלקוח לא עומד בהתחייבויות שלו, לא מתקשר מתי שהוא אמור להתקשר, מאחר לפגישות, מאחר בתשלום, האם זאת סיבה להפוך גם לכזה? לא. מבחינתי אני אעמוד בכל ההתחייבויות שלי אליו ובפעם הבא כבר אחליט אם אני מעוניין לעבוד אתו אם לאו, אך כל עוד אני עובד אתו גם אם הוא לא בסדר אני כן יהיה בסדר.
- לא אהפוך יותר מידיי להיות חבר של הלקוח כי זה פתח להורדת מחירים ובקשות חריגות.
- אם אני חבר הוא יכול לבקש ממני טובות, או אז הוא יתאכזב קשות כאשר הוא יגלה שחישבתי את הטובה כשעה נוספת של עבודה. אלא אבחר בדרך האמצעית להיות נחמד ותו לא. קשוח כשצריך ורך כשצריך. גם להיות קשוח כל הזמן זאת לא חכמה כי עלולים לאבד לקוחות יקרים.
- אתייחס ללקוח ביראת כבוד. דיי עם המשחקים של מי צריך את מי יותר. ברגע שהוא פנה אליי והוא הפך ללקוח עליי להתייחס אליו בכבוד רב, בדחילו ורחימו.
- אם לקוח לא משלם, אתנהג על פי ההלכה, לשם כך נכתב על ידי מרן הבית יוסף 'החושן משפט' והוא מוגש לדיינים כשולחן ערוך ומסודר, אין צורך לצעוק, לאיים, לנבוח על לקוח שלא משלם, זה מיותר ולא בריא.
- 'מילה' צריכה להיות בעיניי הערך הכי קדוש בעבודה. מה שאמרתי ומה שייצא מפי זה מה שיקרה. נקודה. אני מוחק בזה הרגע את כל מאגר התירוצים הקיימים עלי אדמות. היו פקקים בדרך לפגישה? אז למה לא יצאתי שעה לפני? כשתגיד בפגישה שהיו פקקים אומנם זה יישמע תירוץ טוב ואולי הלקוח אפילו יחייך בנימוס ובהבנה אבל מי אמר שבפנים הוא לא מאוכזב קשות כתוצאה מהאיחור? ואולי הוא ביטל חוזה כביכול בגלל סיבה עלובה כשבפועל הוא ביטל כי איחרת!
- אמחק את המילה 'לא פראייר' מהמוח. זו מילה של גאווה ואגו. ראוי לנו כמאמינים בני מאמינים לא לאמץ את המושג הזה. אם היה שולחן ערוך ישראלי הרי שהסעיף הראשון היה: אסור להיות פראייר. אולם השולחן ערוך דנן פותח את הסעיף הראשון דווקא בנושא 'התגברות' ומורה לנו להיות פראייר של השעון מעורר.
הלא פראיירים הם הפראיירים הכי גדולים של עצמם. בואו נפסיק לפחד להיות פראיירים. ואני לא מתכוון חלילה להיות מנוצלים אבל מותר לתת קצת יותר ללקוח, מותר להגיע לפגישה בזמן, מותר וחובה לעמוד במילה שלנו, מותר לפעמים לוותר, מותר לשבור קצת את האגו, מותר להתקשר גם במידה והלקוח הוא זה שאמור להתקשר והרשימה עוד ארוכה.
הקברניט הורה לנו כעת ברמקול לחגור לקראת הנחיתה, אורות גוש דן נוצצים מרחוק ומאירים את שמי ים התיכון. תחושה של תקוה זורמת בבטן המטוס, וכפי שהגענו הביתה בשלום, אני מהרהר, כך נצלח כל מסע עם לקוח בשלום.
גמר חתימה טובה.
שמואל בזנסון, עורך.
הסוד של הכרטיס ביקור - בואו נדבר על זה!
מעצב גרפי,
ומנכ"ל פרוג.
לפני מספר שבועות נכנסתי לכיתת תלמידים בשיעור עיצוב ושאלתי את התלמידים שאלה פשוטה: מה המטרה של כרטיס ביקור? התשובה הגורפת שקיבלתי הייתה שכרטיס ביקור הינו דף המכיל פרטים חיוניים ליצירת קשר עתידי, דף קטן ונוח שיהיה קל לשמור בארנק.
ובכן אכזבתם! האם כ.ביקור נועד רק בשביל להשאיר מידע ליצירת קשר? או שיטה לפתוח בשיחה במפגשים וכנסים?
בואו נביט סביבנו ונחשוב בהגיון: בעשור וחצי האחרון התפתח אוצר מילים חדש הכולל אייפון, אנשי קשר, אאוטלוק, וינדוס 7, סלולרי, אינטרנט, ג'י.פי.אס, האם כדי להשאיר מידע עסקי אני חייב להשתמש בדרך הפרימיטיבית של הדפסה על נייר נטול עץ? לא חבל על הכסף? הרי לכולנו יש בכיס טלפון נייד - ניתן לשלוף ולהכניס איש קשר נוסף וזה בטוח ישמר יותר מהכרטיס....
ובכל זאת, אם כולם עושים כ.ביקור לעסק, מסתבר שטמון כאן סוד כלשהו מעבר לסתם השארת פרטים יבשים על נייר.
למה עושים כ.ביקור? העולם מתחלק לשניים אלו שיודעים את הסוד ורבבות שלא יודעים את הסוד ועושים כי כולם עושים. (לא כיוונו מספיק ביהי רצון שנהיה לראש ולא לזנב).
הסוד של הכרטיס ביקור הוא: משמעות תדמיתית, הוא לא נוצר בשביל להשאיר מידע לאיש שיחה, אלא באמצעות הכרטיס ביקור אנו יוצרים רושם ראשוני על האדם הנפגש מולנו. ומתוך כך שכרטיס ביקור הוא ה'קליק' התדמיתי הראשוני שלנו מול אנשים חדשים, הוא חייב להיות מיוחד! הוא חייב להביע את מה שאנחנו, הוא צריך להיות בולט ומושך תשומת לב, הוא חייב לגרום לזה שיושב מולך להתחבר אליך ולרצות את הכרטיס הזה, הוא חייב גם להיות שונה ויצירתי - כי יש מיליוני כרטיסי ביקור שמטיילים בעולם בדיוק כמו הכרטיס שלך.
כשם שאיש קריאייטיב כרטיס הביקור שלו יהיה קריאייטיבי, מעצב גרפי כרטיס הביקור שלו צריך להיות מעוצב נכון + יצירתיות ובידול מאחרים, אחרת נחמיץ עוד ועוד הזדמנויות.
כשמעצבים כרטיס ביקור כדאי לקרוא את 3 הכללים הללו:
1. לפני תחילת העבודה על הסקיצה, תאספו כמה שיותר כרטיסים - ותמיינו את הכרטיסים ל 2 קבוצות 1.כרטיסים סטנדרטיים. 2. כרטיסים שונים. הכרטיסים הסטנדרטיים תזיזו לכיוון הפח, ואת השונים הביטו בהם בשביל השראה, ואל תעשו בדיוק כמוהם אלא תתחילו להבין מהם מה גרם להם לתפוס לכם את העין? הטיפוגרפיה? הצורניות של הכרטיס עצמו? החומר עליו מודפס הכרטיס? הרעיון והתוכן? וכו'.
2. תהיו אמיצים לעשות דברים חדשים ולא מקובלים. תהיו יצירתיים. דמיינו איך אתם גורמים למי שמקבל את הכרטיס ביקור להביט בו מולכם לפני שהוא טומן את זה בכיסו ולומר לכם מילה על היצירתיות של הכרטיס.
3. זוכרים שהחלטנו שהכרטיס הוא יצירת משמעות תדמיתית ולא סתם טופס פרטי לקוח? תפנימו את זה! ותנו גם ללקוח להרגיש את זה בתת מודע. לכן אל תעמיסו על הכרטיס טקסט ופרטים אישיים מיותרים. בעידן הרשת קל יותר לאתר אתכם, רשמו מקסימום שם, תפקיד, טלפון. או רשמו את שמכם, תואר וכתובת האתר שלכם.
איזה דברים ניתן לעשות כדי לגרום לכ.ביקור להיות שונה ומעניין:
1. רעיון: נסו לשלב בעיצוב הכרטיס רעיון שונה, לדוגמא חברה שמוכרת מחשבים ניידים יכולה לעשות כרטיס מקופל בעיצוב של מחשב נייד מקופל.
2. מידות חיתוכים וקיפולים: ניתן לגרום בידול לכרטיס שלכם על ידי מידות שונות (לא גדולות מהמקובל אלא קטנות יותר), או על ידי חיתוכים שונים, מספיק שיהיה חצי בגובה שלו (9*2.5ס"מ) וכבר יהיה בידול מצוין, ולא רק שאינו מייקר אלא אפילו מוזיל... וכאמור ניתן גם לעשות חיתוכים נחמדים ומותאמים לכרטיס שלכם, וכן קיפולים והדבקות וכו'. כל אלו יגרמו לכרטיס שלכם 'לצאת מהקופסא' של כל הכרטיסים.
3. כמובן, יש לעצב נכון, ברמה הטיפוגרפית ובשפה המתויגת של העסק.
להלן גלריה של כרטיסי ביקור שונים לשם השראה, ובכלל שתבינו על מה אני מדבר :J
- כרטיס של חברה לתיקון ותחזוקת מחשבים: כשאתה משתמש במקשים הללו תזכור אותנו... בצד האחורי יש את שם החברה והטלפון.
- כרטיס של חברה להובלות ומשלוחים. הכרטיס מתקפל לצורת ארגז.
- כרטיס של מרפאת שינים, כשיש חור בשן...
- כרטיס מעוצב כמו אתר אינטרנט עם לשוניות מידע וכו'
- כרטיס המודפס על פיסת בד.
- מתנות אלא מה?
- מעצבת שיער.
- כרטיס של מאמן שחיה, בתוך ניילונית כדי שלא ירטב....
- מסעדה יוונית שהכינה כרטיסי ביקור משברי חרס...
- כרטיס הביקור של חברת הגינון – מכיל בתוכו זרעים לגינה.
- כרטיס ביקור של עו"ד לענייני גירושין... כל מילה מיותרת!
- חנות למוצרים משומשים (יד שניה), אפילו הכרטיס משומש.
- שימו לב לתפירה עם החוט בכרטיס.
- חוט דנטלי...
- כרטיס של רופא שיניים.
- סטודיו לפילאטיס...
אברומי נויבירט, מכה על חטא 
על חטא שחטאנו שכשהקליינט אמר וואו! אמרנו לו, כן! "המון זמן והשקעה", כשבמציאות זה לא ארך יותר מדקה.
על חטא שהחנפנו ללקוח: אתה מאוד מאוד בנאדם! כשכל מה שרצינו הוא שיזרז התשלום.
על חטא שסיפרנו למזמין העבודה ש"כן. העבודה בעיצומה" כשלא היה בכוונתנו אפי' לחשוב לגעת בה בחודש הקרוב.
על חטא שיצרנו מסנן למיילים של לקוח נודניק, וסיפרנו לו ש"לא, לא קיבלתי".
על חטא שלפני שסיימנו שיחת טלפון עם לקוח שאלנו "נו, ומה שלומך ככה"?!. כשבליבנו תקוה שיסיים מהרררררררר.
על חטא שכשסיימנו איתו את העבודה והוא רצה לברר מספר טלפון ב144 אמרנו לו ש"אין לי את התוכנה הזו".
על חטא שעבדנו על ניסוח ההסבר על הלוגו יותר זמן מאשר על הלוגו עצמו
על חטא שניסינו למכור לו לוגו שעשינו ללקוח X שלא אהב אותו וסיפרנו לו ש"זה תפור בדיוק לצורך זה"
על חטא שכשגלשנו בפרוג נמנענו מללחוץ "תודה" בהודעה מסויימת רק בגלל שאף אחד עדיין לא הקדים אותנו.
על חטא שמבלי לקרוא תגובה מסויימת לחצנו לה "תודה" רק מהסיבה שכבר היו שם 99 תודות לפנינו...
ועל כולם...
המעצב היצירתי
סטיב ג'ובס (מנכ"ל אפל) הלך לעולמו הבוקר..
סטיב גו'בס היה איש חזון וגאון יצירתי. חברת אפל שהקים ומינכ"ל - נחשבת החברה העשירה ביותר בעולם. סטיב ג'ובס סלל את הדרך הטכנולוגית לאנשי העיצוב, היה האיש שהמציא את המקינטוש - המחשב הראשון לתוכנות הגרפיקה, כל השאר זה חיקוי. האיש הלך עם האמת הפנימית שלו ולא נרתע משום דבר, לא נתקע בשכונת המקינטוש אלא התפרס על איזורים נוספים ונרחבים מוזיקלים וסוללאריים, אייפון אייפד אפסטור ועוד.
האמת, סיפור זה ממחיש את חדלון בן האנוש ואזלת ידו. אתה יכול להיות העשיר בתבל, אך כל זה מתגמד מול מספר תאים גידוליים בלבלב בגודל קטן יותר מהכפתור של האייפון.
אך מוסר השכל לא פחות מכך הוא סיפור חייו המדהים של סטיב ג'ובס. לא כולם יודעים את העובדה שסטיב החל את דרכו המקצועית דווקא בתחום הגרפיקה הממוחשבת והטיפוגרפיה.
בנאום שנשא באוניברסיטת סטנפורד בשנת 2005 גולל את סיפור חייו המרתק. ובקצרה: סטיב נולד כבן מאומץ, הוריו חיפשו משפחה אומנת לתינוק, אך התנאי ה'חשוב' שלהם היה דווקא הורים משכילים בעלי תואר אקדמי, כדי שבנם יגדל ילד מחונן ומוכשר, אך משלא נמצאו הורים מתאימים (בהתחלה אכן נמצאו הורים בעלי תואר, אך הם התחרטו והחזירו אותו להורים הביולוגים לאחר תקופה), התפשרו על הורים ללא תואר אקדמי אך דרשו התחייבות בפניהם שסטיב הקטן ילך ללימודי קולג' כשיגדל....
סטיב גדל לנער יצירתי מאד, אך לא התחבר ללימודים האקדמאים, הוא לא אהב את לימודי הקולג', ולמורת רוחם של סביבתו הקרובה החליט להפסיק את לימודי התואר לטובת הכשרה מקצועית לתחום העיצוב הגרפי שאהב מאד, הוא חשב והחליט שהוא לא יהיה כמו כל אלפי הסטודנטים שמוציאים תואר בגלל כולם, ובגלל שכך נחשבים ליותר... וכך הלך מיוזמתו לקורס גרפיקה ועיצוב טיפוגרפיה (ידני, כמובן, עוד לא היו מקינטושים J ).
סטיב התמיד בלימודו והפך למעצב מוצלח ביותר, לימים כשהקים את חברת המחשבים (יחד עם חבר בתוך מוסך מיושן), כל חזונו היה ליצר מחשב שיהיה ברמה ויזואלית נכונה תוך הקפדה על טיפוגרפיה וממשק נוח, עד אז המחשבים היו רק עם מסכי צבע אחד וסביבה כמו דוס יבשושה כלשהי.... ההקפדה שלו על ממשק המשתמש מתבטאת לאורך כל הדרך לא רק בממשקי התוכנה ומערכות ההפעלה אלא גם על ממשקי החומרה.
סטיב בהתחלה הספיק להיזרק מהחברה שהוא בעצמו הקים, אך לא נרתע והלך כל העת יחד עם חזונו וגאונותו היצירתית, שהובילו אותו רחוק.
מבחינתי, סטיב היה ונשאר אדם יצירתי, רוח של מעצב. וכשנתבונן - נבחין שמה שעושה את האדם ליצירתי הוא האומץ שלו להביע את עצמו עד הסוף, ומה שהוא חושב שצריך לעשות יש לו את האומץ לעשות. מעצב טוב הוא מעצב יצירתי – שיש לו אומץ לחדש לשנות, להיות שונה, והולך עם זה עד הסוף. וזה לא מתבטא רק בעיצוב גרפי ממוחשב אלא בעיצוב חיים, כזה היה סטיב.
חדשות קצרצרות מרחבי העולם
במסגרת הפרויקט 'זה קלי ואנווהו' הוחלט בהנהלת 'פרוג' כי הבחירה תתבצע באופן שקוף ולא על פי מירב 'הלייקים' שיתקבלו. הודעת המערכת כלשונה:
החלטתי שמכיון שלא מדובר על לקוח רגיל, אלא על סוכה, השופטים יהיו דווקא אנשים רגילים ולא מעצבים! כאלו שלא מבינים הרבה בתורת הצבע או בטיפוגרפיה, (אבל הם אלו שאמורים להגיע לסוכה ולהגיד פששששש איזה יופי 
(וכשיראו את הרעיונות המקוריים, ואת העבודה היפה, הם יחליטו בעבורנו מה הכי דיבר אליהם הן ברמת הרעיון והן ברמת הביצוע .
ביום שישי כל הפלקטים שיש כאן באשכול יעברו (ללא שמות היוצרים) ל 5 אנשים שונים שאינם נמצאים כאן בפורום, ואינם מודעים (עדיין...) לתחרות הזאת, ובטח לא מכירים את הנפשות הפועלות .
שימו לב, מכיון שהחג הוא מאד חג של ילדים, והם הכי מתלהבים לסייע בקישוטי הסוכה, נכניס בין 5 השופטים 2 ילדים (ילד וילדה), שיגדו בתמימות מה הקישוט הכי יפה ומדוע .
בשבוע הבא ביום ראשון נפרסם את התוצאות הפרוייקט, אלו 3 מאושרים יזכו לתלות בסוכתם את ההדפס הענקי מתנת דפוס מודיעין. ומה אמרו ה'שופטים' על יצירתם !
כמו כן נפרסם את שמות אלו שהשתתפו בשיפוט ובחירת הפלקטים. (חשוב לי לציין שברגע הבחירה הם לא ידעו אפילו שהם שופטים, אני מתכוין להדפיס בקטן את הקבצים כאן, ולגשת למספר אנשים שונים, וגם ל 2 ילדים שונים ולשאול אותם מה הכי יפה ולמה.)
מזל טוב למעצבת הדגולה (אקסטרה פלוס) מיכל בלאושטיין לרגל הולדת בנה, תזכו לגדלה לתורה לחופה ולמעשים טובים.
השנה של הגרפיקאים
בעקבות המאמר של נפתלי גליק מלפני ראש השנה, התפתח הדיון כשהרבה מחברי הפורום הוסיפו רעיונות איך תראה השנה החדשה אם זה היה תלוי בהם כגרפיקאים...
http://www.prog.co.il/showthread.php?t=83486
איך מכינים ניוזלטר
באשכול אקראי בפורום 'מפתחי אתרים' אפשר לגלות איך סטודיו די.וי.די מכינים את הניוזלטר של 'פרוג': http://www.prog.co.il/showthread.php?p=646796#post646796
אזהרה - אזהרתית
שלט שנתלה בהכנסת אורחים באומן מעל ברז החלב.
לחדשות ושאר ירקות: Newsletters@prog.co.il
jquery של תמונות
ישראל דהן
בניית אתרים
אחד הטרנדים החזקים של בניית אתרים כבר זמן מה הוא בלוק של תמונות מתחלפות.
המדריך הזה להסביר צעד אחר צעד את הבניה של בלוק כזה.
המצגת מתאפשרת בעזרת html ו css פשוט, והוספת ספריות jquery. את הספריה LocalScroll ו ScrollTo שנוצר ע"י Ariel Flesler עם כמה שורות קטנות בhead והספריות מספקות לנו את כל המנוע של הבלוק.
LocalScroll מספק לנו את הקפיצה משקופית לשקופית ע"י קישור העוגן (#). LocallTo מספק לנו גם את פעולת הגרירה המגניבה של התמונה ולא רק קפיצה מאחד לשני.
כדי לשמור על נגישות מרבית גם כאשר המשתמש מכבה את אפשרויות הjs, נבנה את הבלוק שיעבוד רק ע"י ה html ו css.
נתחיל בבניה
נבנה היררכיה של html
ההיררכיה צריכה להיות כזו,
שני דיבים, אחד שיכיל את התמונות, ואחד שיכיל את הכפתורים של הסליידר.
בתוך הדיב של התמונות יש להכניס ul בכל li להכניס תמונה ולתת לli את הid לפי הסדר.
בתוך ה li יש להכניס את התמונה הגדולה.
בתוך הדיב של הכפתורים יש להכניס ul, בכל li להוסיף בתוכו אזור a שמקשר קישור עוגן אל הid ובתוך ה a להכניס את התיאור של התמונה.
(ניתן לראות בקובץ הדמו)
כרגע גם בלי ג'אווה סקריפט כל קישור בעצם מוביל אל תמונה מסוימת.
עכשיו נוסיף css
החוקים החשובים אלו
#slideshow ul { width: 4800px ; list-style: none; margin: 0; padding: 0; }שזה אומר 960 * 5 כדי שיהיה מקום לתמונות לעמוד אחד ליד השני (במקרה שלנו התמונה היא 960px)
ואז לתת ל:
#slideshow ul li { float: left; }כדי שיעמדו אחד ליד השני.
ונעצב גם את ה ul של הכפתורים וניתן קלאס אקטיב שבעצם יתווסף לנו מה jquery
ועכשיו הגענו לסקריפט של ה Jquery
(בנינו את הקובץ שיוכל לעבוד גם בלי ה jq ולכן עכשיו יש להוסיף לו 3 שורות)
הראשונה כדי להעלים את הסקרולר של התמונות
השניה כדי להוסיף קלאס אקטיב (.active) לכפתורים.
ועוד שני פונקציות אחת שתעשה את ההחלקה בין התמונות על ציר ה X (שזה אומר על ציר הרוחב).
ועוד פונקציה שבכל קליק תמחק את הקלאס אקטיב מה li ותעביר אותו ל li הבא
סיימנו.
בהצלחה בתרגול.
נ.ב. ניתן לשחק עם זה שזה ינוע על ציר ה y ובשביל שזה יעבוד יש לבטל את החוק שמעמיד את התמונות אחד ליד השני כדי שיכנסו אחד מתחת לשני.
אומן תשע"ב.
שמואל בזנסון
מאחורי הציון של רבי נחמן נתקלתי בילד חמוד קורא בתיקון הכללי, שלפתי מהר את הנייד ו...תיעדתי, סורי על איכות הצילום. וכל הזכויות שמורות כמובן.
